עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
כידוע, הליך פשיטת רגל מלווה בעוגמת נפש, בושה ובקושי אישי ומשפחתי רב. בנוסף לכך, על חייב אשר נכנס להליך עקב חובות גבוהים למספר נושים חלות הגבלות רבות - בשורה התחתונה ההליך נועד להקל ולסייע לאותו חייב לפתוח בדף חדש ולכן יש למנוע את ניצול ההליך לרעה.
עיקרון העל בהליכי פשיטת רגל קובע כי הנושים הינם שווים בחובותיהם, אך לעיתים העיקרון בדיני פשיטת הרגל, אשר חלים על כל המעורבים בה, הוא להעדיף נושה אחד על פני רעהו.
כאשר ישנם נושים רבים, לא כולם שווים הואיל והחוק עורך הפרדה וחלוקה לדרגות וקובע קדימות לנושים מסוימים.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי!
אף על פי כן, חל איסור על חייב להעדיף נושה מסוים על פני האחר, זולת החלוקה הקבועה בפקודה וזאת בתנאי שהחוק מתיר כן. דיני פשיטת הרגל קבועים בפקודת פשיטת הרגל, נוסח חדש, התש"ם- 1980.
עיקרון השוויון בין הנושים אשר קבוע בסעיף 76 לפקודה, קובע כי תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.
הסעיף קובע את העיקרון לפיו כל הנושים שווים ולכן יש לחלק את התשלום המצטבר אצל כונס הנכסים, שווה בשווה בין הנושים שמוגדרים באותה דרגה.
כמו כן הפקודה קובעת כי עסקאות אשר בוצעו על ידי החייב במשך שלושת החודשים שקדמו טרם הכרזתו כפושט רגל, תהיינה בטלות כלפי הנאמן בפשיטת רגל.
תכליתה של הוראה זו היא למנוע סיטואציה בה יועברו כספים מהחייב לנושה מסוים על חשבון נושה אחר.
הפקודה קובעת מנגנונים נוספים שתכליתם למנוע את העדפת הנושים.
כך לדוגמא, קובעת הפקודה כי המחאת זכות אשר נעשתה על ידי החייב בפשיטת רגל לפני הכרזתו, תהיה בטלה אלא אם היא נרשמה כדין ונעשתה בתום לב, זאת כדי למנוע מצבים שבהם חייב ממחה את זכויותיו לקבל חוב מאדם אחר, למשל לקרוב משפחה שלו ועל ידי כך מעלים כספים שיוכלו לשמש נושים אחרים.
דוגמא נוספת למנגנון שנועד למנוע העדפת נושים, היא העובדה שנכסים שהעביר חייב במהלך שנתיים לפני הכרזתו כפושט רגל יהיו בטלים גם הם בפני הנאמן, אלא אם הוכח כי בתקופה בה הועבר הנכס היה החייב בר פירעון. עיקרון השוויון בין הנושים נועד למנוע מעשי מרמה וניצול הליכי פשיטת הרגל.
בסעיף 219 לפקודה נקבע כי העדפת מרמה בפשיטת רגל הינה קודם כל עבירה פלילית אשר דינה היא שלוש שנות מאסר.
בנוסף העדפת מרמה של נושה מסוים על ידי החייב, תהיה בטלה כלפי הנאמן בפשיטת רגל.
משמעות ההוראה היא כי אם לדוגמא הועברו כספים בעסקה שנעשתה בניגוד לעקרונות המתוארים לעיל, הרי שלעסקה לא יהיה תוקף וכי הנאמן יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולהורות על ביטולה והחזרת כל סכום שהועבר בגינה.
לקראת סוף הליך פשיטת הרגל החייב רשאי לבקש הפטר, שמשמעותו היא סיום מוקדם של הליכי פשיטת הרגל ופתיחת דף חלק. חייב אשר נקבע כי ביצע העדפת מרמה, יתקשה ליהנות מאותו הפטר.
קיראו בהרחבה על: אי מתן הפטר לחייב
סעיף 76 המתואר לעיל אמנם קובע את העיקרון לפיו הנושים שווים בחובותיהם אך יחד עם זאת בפקודה קבועים גם חריגים, הנעשים על פי חוק ולא במרמה והם המהווים את הסיטואציות בהן אין ברירה אלא להעדיף נושים מסוימים.
קיראו בהרחבה על: חובות מובטחים
הפקודה קובעת כי הוצאות משפט כגון אגרות ושכר נאמן, יהיו קודמים לחובות בגין שכר עובדים וניכוי מס במקור.
זאת אומרת שהוצאות המשפט בהליך פשיטת הרגל נכנסים לקטגוריה ראשונה במעלה ושכר עבודה נכנס לקטגוריה שנייה במעלה, בעוד שבקטגוריה השלישית נמצאים חובות כגון מיסים לטובת אוצר המדינה ודמי שכירות, כאשר בינם ובין עצמם הם יהיו שווים, אך משניים בסדר עדיפות פירעון החובות.
קריאה נוספת: ביטול מכירת דירה של פושט רגל בגלל העדפת נושים
בהליך פש"ר לוד 44749-11/13 חגי הדס נגד אילן חזני, עלתה השאלה האם מנהל מיוחד בפשיטת רגל רשאי לבקש למחוק רישום משכון, אשר נרשם על דירה שהועברה מחייב בפשיטת רגל לידי אשתו, במסגרת הסכם גירושין.
בית המשפט המחוזי פסק בחיוב מכיוון שבנסיבות דובר על חשש להעברה פיקטיבית של דירה לגרושה וזאת בכדי לעקוף את שאר הנושים.
קיראו עוד על: ניסיונות להברחת נכסים
בהליך פש"ר נצרת 21887-08-13 רחאל פלאח נגד כונס הנכסים הרשמי, ניהל החייב הליך משפטי מול חברת מחשבים.
בית המשפט הורה לו להפקיד כספים בקופת בית המשפט, על מנת לבטל פסק דין שהתקבל בהיעדרו. יש לציין כי מדובר בהליך אזרחי רגיל אשר לא נוגע להליך פשיטת הרגל.
הנאמן ביקש מבית המשפט המחוזי להורות לחברת המחשבים, שאינה מהווה צד להליך פשיטת הרגל, להעביר לקופת פשיטת הרגל את כל הכספים מהחשש שמדובר בהעדפת מרמה.
בית המשפט קיבל את עמדת הנאמן והורה לחברה להעביר את הכספים, מן הטעם שהחברה אינה נושה מובטח, אלא נושה שווה.
בנוסף דחה בית המשפט את הטענה כי מדובר בפיקדון שאינו נוגע להליכי פשיטת הרגל, בדיוק מאותו טעם.
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001